טוב, לוקח על עצמי את הניסיון התורן לעורר פה קצת שיחה (:
כמו שאפשר לקרוא כאן מכל מיני ביקורת וכו שכתבתי - אישתי היא חלק משמעותי מחיי הפטיש שלי. אנחנו מתאבקים ביחד מפעם לפעם והולכים לסשנים (לפעמים היא רק צופה, לפעמים משתפת פעולה יחד עם הסשניסטית נגדי).
דיברנו על זה בשלב מוקדם של היחסים והיו כמה שנים של תהליכי למידה משותפים. עם עצם הרעיון של האבקות לא הייתה לה בעיה (אפילו נהנית מזה לא מעט). הבעיה בינינו הייתה למצוא את התאום בין זה שעבורי הקינק נמצא בלנסות בכל הכח (לא אכפת לי אם אני מפסיד או מנצח), ואצלה הסיפור הוא לגמרי הניצחון וכשהיא מפסידה זה לא מעודד אותה לנסות חזק יותר אלא ממש מוריד לה. אנחנו עכשיו בתקופה די מאוזנת במובן שאני מצליח להרגיש שאני נותן את כולי ועדיין היא תמיד מנצחת (הסשן עם ענבר מאוד עזר, אגב).
זהו, שתפו קצת אתם - איפה אתם בעסק? הבן/בת זוג לוקחים חלק? לא לוקחים? חשבתם לספר?
דיון מעניין...
סתם סקרן, כמה זה הכרחי בשבילכם שהפטיש יהיה נוכח בקשר שלכם? כאילו, בכמה אתם מעדיפים את זה על פני סקס (אם אתם בכלל מעדיפים את זה)? ואיך בכלל העלית את הנושא של ללכת לסשנים בפני הבת זוג שלך? זה לא קצת מעליב להגיד לבת זוג שאתה רוצה ללכת למישהי אחרת במטרה לקבל סיפוק מיני? זה מרגיש קצת כמו לומר לבת זוג שהיא לא מספקת אותך מספיק. איך הצלחתם להתגבר על זה?