היי. אשמח לעזרת החבר'ה פה בפורום. אני בן 33. יש לי ידידה כבר 15 שנים. מאוד אתלטית עם רגליים חטובות מאוד (היתה אצנית למרחקים קצרים), רווקה ונראית מעולה. לפני 12 שנים היינו בסופש עם עוד כמה חבר'ה באילת ובאיזשהו רגע נשארנו שנינו לאיזה שעתיים והתגלגלנו לקרב היאבקות של חצי שעה על המיטה. היה מאוד תחרותי (נתתי 70% וניצחתי בקושי) ומחרמן רצח (הבחורה עם אינסטינקטים מולדים ברמה שתפסה אותי במספריים על הגוף והראש בלי שבכלל הכוונתי אותה, לפתה אותי בגליוטינה וכו). שום דבר מיני מעבר אף פעם. הרגיש לי שהיא לא שידרה את זה וגם את ההיאבקות לקחה אולי כמשהו קליל וכיפי.
מפה לשם לפני 10 שנים הקשר די נותק בגלל גיאוגרפיה והחיים. עד שלפני שנה שהיא עברה לגור רחוב מקביל אליי (2 ד הליכה). מאז אנחנו מתראים פעם בשבועיים כזה, אצלי בדירה לראות איזה סרט (הזוי, אבל לא מרגיש שיש מתח ונראה שהיא באה בקטע אפלטוני לגמרי ושבירת שיגרה-אין בינינו גם שיחות טלפון של מה קורה או הרבה פתיחות לגבי מה קורה בחיי השני- קליל לגמרי). בכל אופן, לפני חצי שנה היא חזרה להתאמן מאוד אינטנסיבי על בסיס יומי ונותנת לי להרגיש איך התפתחו לה בחזרה השרירים בידיים, בבטן וכן גם נתנה לי להרגיש ברגליים (פאקין חטובות וקשות בטירוף)..
אני ממש רוצה לנסות לעשות איתה שוב איזה קרב היאבקות, להרגיש את הרגליים שלה על הבטן והראש. איך אני יכול לנסות לקדם מולה את העניין יותר מ10 שנים אחרי? איך אני מציע לה את זה בלי שייראה מוזר ושהיא תירתע? אני מאוד חושש מסירוב ורתיעה מצידה.. בכל זאת אנחנו כבר קצת יותר בוגרים בשביל הדבר הזה ואנחנו לא זוג..
תודה!
אתה ממילא פוגש אותה. אתה ממילא מעביר איתה זמן. מה הבעיה להתעניין בה מעט, מה קורה איתה, מה קורה איתך? מה הבעיה להזכיר לה איך פעם כמעט כיסחה אותך? אם לפני 12 שנים הצלחתם להגיע להיאבקות כמעט ספונטנית, ואם היא לא ממש דוחה את הרעיות ומתנגדת, לא נראה לי שיש מה לדאוג בעניין רתיעה ופחד שתכעס עליך.
נשמע שאתה נמשך אליה... למה שלא תנסה לקחת את הקשר לקצת יותר מלראות סרט פעם בשבועיים?