לפני כן רקע קצר לגביי. אני בגדול אדם שנוטה להתרחק מעימותים פיזיים. אני לא חזק במיוחד ודי פוחד מאלימות, ולכן בכל סיטואציה שבה אני רואה פוטנציאל אפילו קטן לעימות, אני לרוב משתדל לסגת. בצעירותי יצא לי כמה פעמים "ללכת מכות" ותמיד יצאתי מזה כשידי על התחתונה. כמה פעמים זה קרה לי גם עם ילדות/נערות (ככה למעשה הבנתי שאני נמשך בטירוף לחזקות ממני).

בחיי הבוגרים אף פעם לא קרה לי מקרה כזה (עד היום...). המחשבה על מקרה כזה תמיד חירמנה אותי בטירוף אבל מצד שני הפחידה אותי. אני מניח שאתם מבינים אותי.

בקיצור, לפני שעה קלה יצאתי מהמשרד לסופר הסמוך להביא כמה מצרכים. זה סופר שאני קונה בו כל שבוע וגם תמיד מבקש חשבונית מס אז הקופאיות שם די מכירות אותי.

סיימתי וניגשתי להמתין בתור לקופות בשירות עצמי. אחרי דקה מגיעה בחורה, נראית בת 28-30, בגובה שלי בערך (177 ס"מ), לא שמנה אבל די "עבה" ועוקפת אותי בתור. אמרתי לה מיד, "סליחה, שמת לב שיש תור?", אז היא מסמנת לי על איזו שקית מוצרים קטנה שהייתה ליד הכניסה לתור ואומרת, "תירגע, הייתי פה כבר". אמרתי לה, "אז מה אם היית פה? זה לא ממש עובד ככה את יודעת", והיא ענתה משהו בסגנון של "יאללה תירגע" או משהו כזה. מפה לשם התגלגלנו ל20-30 שניות של חילופי דברים כשמצדי אני מנסה לדבר בהיגיון וברוגע והיא רק מתחממת ומדברת בבוטות ובקול רם (אנשים מסביב הסתכלו) ותוך כדי גם שפת הגוף שלה מאיימת כזאת - מדברת עם הידיים ומתקרבת אליי בכל פעם שהיא מדברת. בסוף התפנו שתי קופות צמודות אז היא נכנסה לאחת מהן ואני לשניה, והיא אמרה בקול "יאללה שחרר ממני מי אתה בכלל" ועניתי לה משהו בסגנון "חמודה תעשי מה שאת רוצה, כולם מגיעים בסוף לאותו מקום", ואז זה הגיע... תוך שניה היא התקרבה אליי תוך כדי שהיא אומרת "תגיד לי עם מי אתה חושב שאתה מדבר" או "חמודה תקרא לחברות שלך" (אני כבר לא זוכר מה בדיוק היא אמרה בכל שלב), מרימה יד ותופסת לי את החולצה. אני בשלב הזה קצת מבוהל ואומר לה "תורידי את היד" מנסה לתפוס לה את היד ולהדוף אותה וקולט שהיא חזקה כמו סוס, ואז היא פשוט דחפה אותי בשתי ידיים והצמידה אותי למעקה מתכת של מתחם הקופות כשאני ממשיך לנסות להדוף אותה ללא הצלחה ומבקש ממנה להירגע ולהוריד ידיים, ואחרי שתי שניות היא פשוט זרקה אותי לרצפה וצעקה "פעם הבאה תלמד לשמור על הפה שלך".

כל העניין הזה מהרגע שהיא תפסה אותי עד שהיא זרקה אותי לרצפה נמשך אולי 7-8 שניות, ובינתיים אנשים התקרבו וניסו להרחיק אותה ולהרגיע אותה והקופאית שמפקחת על המתחם פנתה אליי ושאלה אותי אם אני בסדר (למרות שאחרי שהייתי על הרצפה היא כבר התרחקה בעצמה ולא היה נראה שמתכוונת להמשיך). אחת מאלה שהתקרבו גם הכירה אותה כי היא קראה לה בשם שלה ואמרה לה בצחוק משהו בסגנון "שני מותק מה קרה? מי עצבן אותך?".

פה האירוע די נגמר. היא סיימה את החשבון שלה תוך כדי שהיא מדברת בקול עם זאת שהכירה אותה ואני סיימתי את החשבון שלי בדממה וחזרתי למשרד.

מצד אחד עד שיצאתי מהסופר הרגשתי הכי מושפל שאתם יכולים לדמיין. זה בכל זאת מקום שאני מבקר בו פעם-פעמיים בשבוע וכל הקופאיות מכירות את הפרצוף שלי (בדרך החוצה אחת מהן גם כן שאלה אותי אם אני בסדר).

מצד שני, זה הדבר הכי מחרמן שקרה לי בחיים בלי תחרות בכלל. זאת הגשמה של הפנטזיה הכי גדולה שלי וזה היה פשוט מטורף. היה בא לי שהיא תגרור אותי לדירה שלה ותאנוס לי את הצורה. אני אשכרה יושב עכשיו במשרד וכל הגוף שלי ויברציות רק מהשחזור שוב ושוב של הסיטואציה.